צַר

צַרII m. (b. h.; preced.) 1) (adj.) narrow. Par. XII, 2 צלוחית שפיה צר a flask with a narrow neck; a. e.צַר עַיִן, pl. צָרֵי עין narrow-minded, selfish, envious. Y.Taan.III, 66d (ref. to Job 36:19) אם סדרתה תפלה לא יהו לך צ׳ ע׳ מלמעלה if thou orderest thy prayer well, thou shalt have no envious adversaries in heaven above; a. e.; v. עַיִן.Fem. צָרָה. Esth. R. to I, 5, a. e., v. עַיִן; a. fr.Pl. צָרוֹת. Y.Sot.IX, 24a bot. רחבות מלמעלן וצ׳וכ׳ wide above, and narrow below; a. fr. 2) anguish, trouble. Erub.65a בַּצַּר אל יורה, v. יָרָה. 3) oppressor, adversary. Gen. R. s. 61, end, v. צוֹר.(Yalk. Gen. 62 שונא וצר, v. עָר.Pl. צָרִים. Ex. R. s. 21 (ref. to Job l. c.) ערוך שועך … צ׳ מלמעלן order thy prayer before thy Maker, that thou have no adversaries (accusers) in heaven above; Snh.44b כל המאמץ … אין לו צ׳וכ׳ he who strengthens himself (makes a strong effort) for prayer, has no adversaries Ib. ואל יהיו צ׳וכ׳ and that he may have no adversaries Ex. R. s. 27 צָרֵיהֶם של ישראל Israels allied adversaries; a. fr.